א
שאלה אנו שואלים במה שכתב רבינו אפרים זצ"ל במה שאמרו בסוף מס' נדרים (דף פ"ח) יד האשה כיד בעלה ולזה אין אדם מזכה בעירוב אלא אם כן יש לה חצר באותו מבוי ונראה שהוא אליבא דר' מאיר דאמר יד האשה כיד בעלה והוקשה לו ז"ל מימרא דרב דאמר לא שאנו אלא מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך וכו' והוא אומר שזה הפך מה שאמרו בקדושין (פ"ק דף כ"ג ע"ב) דרבא משמיה דרב ששת אמר אם הקנה לו אחד מנה ואמר לו על מנת שאין לרבך רשות בו ר' [מאיר] סבר וכו' ואף גם זאת תפרש לנו כונת המשנה באמרה ובלבד שלא יהא רשות לבעליך בהם אלא מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך מה הוא זה רשות שרצה בה המשנה ואם שינתה וקנתה מזה בגדיה או הוציאתם בשאר הוצאות שאינן לצורך אכילה תהא המתנה ראויה או לא:
תשובה יודע לכם שמה שהוקשה לו העיקר הוא שאינה מסכמת הלכה זו שבנדרי' עם ההלכה אשר בפ"ק דקדושין וגם במה שאמרו במתניתין על מנת שאין לבעליך רשות בהם אלא מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך אשר בזה הוציא רשות הבעל ואם שינתה מה הוא הדין ואני אציע לכם הלכה זו אשר בסוף נדרים וגם ההלכה אשר בפ"ק דקדושין ובזה תבינו העניין הדק היטב ואציענה לפניכם פסקי פסקי ומסקנת העניין עד אשר תהיה רצוי' לפניכם בלי שום פקפוק וזה נוסח המשנה המודר הנאה מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות אומר לה הרי המעות האלו נתונים לך במתנה על מנת שלא יהיה לבעליך רשות בהם אלא מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך וקודם כל אמשילנה לכם דהיינו ראובן אשר הוא מודר הנאת חמיו יעקב עליו אם הוציא איזה מעות יעקב על בתו שהיא אשת ראובן והאכילה והלבישה אין לראובן אשם בזה כלל וכן במתניתין המודר הנאה מחבירו שוקל שקלו וכו' עד וזן את אשתו ואת בניו ואעפ"י שחייב במזונותיהם והדמיון זה כמו זה אמנם כונת הלכתינו בנדרים איך יתן יעקב לבתו אשת ראובן המודר הנאה ממנו מעות שיהיו בידם ותוציאם כחפצה ורצונה דאם נתן לה אלו המעות מתנה חלוטה קנה הבעל והבעל אסור בהנאתו [גם אם] התנה ואמר ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן לא מהני לדברי הכל לא ולדברי ר"מ ולא לרבנן דזה דמי כאלו אמר לה ובלבד שלא תהיה אשת איש הרי היא אשת איש דכשנתן לה קנה הבעל ולאו כל כמינה לסלק רשות הבעל מעל אשתו וזה הוא [לאוקימתא] דרבי אלעזר בקדושין דאמרו אמר רבא אמר רב ששת דכוליה עלמא אין קנין לעבד בלי רבו ואין קנין לאשה בלי בעלה והכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחד מנה ואמר ליה ע"מ שאין לרבך בו רשות רבי מאיר סבר וכו' ר' אלעזר אומר כל כי האי גוונא דכ"ע לא פליגי דקני עבד וקני רביה והכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה על מנת שתצא בו לחרות ר"מ סבר כי אמר ליה ע"מ ולא כלום הוא ורבנן סברי לדידיה נמי לא אקני דהא לא אקני אלא ע"מ שיצא בו לחירות הנה נראה מדברי ר' אלעזר והוא האמת כי לדברי הכל אם נתן לאשה או לעבד ואמר ע"מ שאין לבעליך רשות או שאין לרבך רשות קנה הרב וקנה הבעל עד שיתנה במתנה עצמה לא על המקבל לא על האשה ולא על העבד והתנאי המועיל הוא שיתנה בגוף המתנה אשר נותן ויאמר הרי זו ע"מ שתצא בו לחירות והרי תהיה זאת המתנה מתנה שאם ירצה האדון יקבלם ויצא העבד בן חורין לסברת חכמים אבל לדעת ר"מ לא וגם זו כך אם זאת האשה נתן לה אביה מתנה ואמר לה הרי המעות האלו נתונים לך מתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן קנה הבעל לדברי הכל עד אשר יתנם בגוף המתנה ולזה אמרו במתניתין ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך תכלית הדברים כך ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא יהיו המעות האלו למה שאת נותנת בפיך והרי הוא כאלו אמר לה המעות האלו נתונים לך במתנה ע"מ שתאכלי בהן ותשתי ולזה לא קנה הבעל לדברי הכל ואמרו בש"ס על זאת המשנה אמר רב לא שאנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה הבעל דהיינו אם נתן לה אלו המעות כדי שתאכל מהם או שתשתה גם אם נתנם כדי שתלבוש עצמה או שתבנה ביתם או שתקנה שפחה באופן שזה התנה בגוף המתנה ע"מ שתעשי בהן שום דבר אזי לא קנה הבעל מפני שלא נתן אלו המעות אלא לדבר ידוע אשר אמר לה אם עושה כך המתנה ראויה ואם לא התנה כך אלא דאמר הרי המעות נתונים לך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שתרצי עשי קנה הבעל כיון שלא פירש באיזה דבר תוציא אלו המעות אלא שתעשה כרצונה קנה הבעל והם כדברי ר"מ שאמר בקדושין שאם תקנה מעות לעבד ע"מ שתצא בו לחירות קנה האדון וכו' [דלרבנן] אם הקנה לאשה מעות ע"מ שתעשה כל מה שתרצה לא קנה הבעל ותוציאם במה שהיא רוצה ולא קנה הבעל כדי שימעול בנדר והוא אומרם בש"ס ושמואל אמר דאפילו מה שתרצי עשי לא קנה בעל מתקיף לה ר' זירא כמאן אזלא הא שמעתא דרב כר"מ דאמר יד האשה כיד בעלה ורמינהי וכו' ושאר ההלכה פשוטה ואחר שהבננו דבריהם ז"ל נראה בפירוש כל הסברות וסברת רב ושמואל בנדרים כסברת ר' אלעזר בקדושין ורב כר"מ ושמואל כרבנן ולזה הלכה כשמואל דאם אמר מה שתרצי עשי לא קנה בעל וכן הנותן לעבד ע"מ שיצא בו לחירות לא קנה אדון דהרי מתנה בגוף המתנה [נמצא] אם אמר על מנת שאין לרבך בו רשות ולא לבעליך בו רשות קנה האדון והבעל לדברי הכל [וכן] אם פירש מה שיעשה באלו המעות לא קנה האדון ולא הבעל לדברי הכל והוא אם יאמר אלו המעות תקנה בהם זה או תעשה בהם זה אבל אם נתן לאשה ע"מ מה שתרצה תעשה או לעבד על מנת שיצא בו לחרות בזה פליגי רבי מאיר וחכמים חכמים אומרים לא קנה האדון ולא בעל ואין חילוק [בין] אם פסק מה תעשה באלו המעות או אם יאמר ע"מ שתצא בהם לחירות או ע"מ מה שתרצי עשי בהן ור"מ סבר אם לא פסק הדבר מה שתעשה בהם דוקא קנה הבעל [והוי] כאלו אמר ע"מ אין לבעליך רשות בהם וכן בעבד אם [אמר ע"מ שתצא לחרות הוי כאלו] אמר לו ע"מ שאין לרבך רשות דקנה האדון והלכה כחכמים ובמה שכתבנו וביררנו ההלכות נסתלקו כל הקושיות והרי השתי סוגיות מוסכמות: וכתב משה (אמ"ת מכאן מוכח בבירור דרבינו פסק כשמואל דסבירא ליה כחכמים וכמו שכתב הרב המגיד בהלכות זכיה ומתנה פ"ג הלכה י"ג ותמיהא על מרן הכסף משנה ז"ל דהקשה על הרב המגיד דאמר דרבינו פסק כשמואל ועיין בלחם משנה ובמשנה למלך שם והרב בעל תוספת י"ט ז"ל בפ"א דנדרים ובמ"ש הר"ן ז"ל בפ"ח דנדרים יע"ש:)